May20

+

נעלמתי, אני יודע.

בדרך כלל הייתי כותב גם ששיניתי משהו בקוד או בעיצוב ובלה, בלה, בלה - אבל אין לי כוח, רק רציתי שתדעו שאני לא מת, עדיין חי.

אולי בהזדמנות אחרת אכתוב פוסט, אבל לא כרגע.
(:

Jan18

+

קאמבק?

כמו כל פעם שאני חוזר, העיצוב קצת משתנה ואיתו גם הקוד. השינויים לא כאלה משמעותיים אבל הם נחמדים - אני אוהב אותם.
זה מוזר, ככל שאני יותר אוהב את העיצוב, אני יותר רוצה לכתוב בבלוג.

חלק מהשינויים שניתן לראות זה את הפלוס שיש לצד כל רשומה, הפלוס הוא בעצם קישור ישיר לרשומה עצמה. בנוסף התאריך שונה על מנת שיהיה יותר קטן, יפה וחמוד. לא באמת צריך לדעת באיזו שנה הרשומה נכתבה - סתם קטנוניות. כמובן שהשינוי הכי גדול הוא הורדת התגובות מהבלוג. אין שום טעם לתגובות בבלוג, זה אני כותב וכאן נגמר העניין. מי שרוצה לקרוא, באמת שמוזמן. (:
בימים הקרובים אכתוב פוסט נחמד וחופר על השינויים בחיים האישיים והמקצועיים, מקווה שתקראו.

אה כן, ביום שני אלו יהיו שלושה חודשים נפלאים לי ולה ^^
עד הפוסט הבא,
שמו(א)ל.

Nov29

+

עורי עור מולדת אהובה, כי אנחנו עייפים מאוד.

כ”כ הרבה רגשות עצורים, וזה לא בשליטתי. זה לא כאילו אני לא מנסה להוציא אותם - אני פשוט לא מצליח. אולי אין לי את הפלטפורמה המתאימה, או שאלו רגשות שלא ניתן להוציא מרוב שהם כ”כ גדולים.

את העבר הרע כבר שמתי מאחורי, ולפני חודש ו8 ימים התחלתי חיים חדשים. לפעמים יש משברים בחיים החדשים האלה, איתה. אבל מצד שני, זה איתה. זה נורא קשה כשהיא לא לצידי וכשהעבר מידי פעם נושף בעורפי נשיפות קרות, אבל דברים השתנו, המון. יש אנשים שבלב שלי אני שומר, והגעגוע אליהם הוא כנראה משהו שלא עובר. וזה כ”כ כיף להיזכר בזמנים הטובים והיפים איתם, שזה כמעט ממכר. אבל אני חי בידיעה שדברים קורים לטובה ושיש דברים שיש להם סיבה.

כל יום לומדים, זוהי הבנה שהגעתי אליה ממזמן - אנחנו פשוט לא שמים לב לדברים שאנחנו לומדים. לאחרונה למדתי עד כמה באמת אפשר לשפוט בן אדם ובאיזו חומרה. אבל אם יש דברים שהם בסיסים לגביי (שאתם יכולים להגיד שהם בגלל שאני מזל עקרב או משהו כזה, אבל זה פשוט מי שאני. יש דברים שהם פשוט “ככה”) זה שאני בן אדם עקשן ושאני בן שמגן ומגונן על מה/מי שחשוב לו. דבר אחד זה מישהו שחשוב לי, אבל היא זה משהו אחר לגמרי. אולי הלחימה הזאת היא טעות, אולי אני נלחם מלחמה שאי אפשר לנצח או שאני נלחם במלחמה שבסופו של דבר תסתיים בזה שאני אפגע, אבל אני אמשיך להילחם בעיניים עצומות כי לאהבה יש השפעה מוזרה על אנשים.

יש בי תמיד את המחשבה הזאת שאולי באיזשהו מקום, האנשים צודקים כשהם אומרים שלא נשרוד, שהאנשים צודקים כשהם אומרים שזאת טעות. אבל אז אני נזכר בחיוך ובמבט, בשפתיים ובעיניים. אני לא חושב שזאת יכולה להיות טעות כשזה מרגיש כ”כ נכון. זאת לא יכולה להיות טעות אם זה מה ששנינו כ”כ רוצים. הגורל הביא את שנינו לאיפה שאנחנו ואנחנו נהיה אידיוטים גמורים אם נקשיב לכל מה שהאחרים אומרים וחושבים. הקשר הזה הוא לא תוכנית ריאליטי, אנשים לא שולחים SMSים וע”פ מה שהם שולחים, אנחנו עושים. הקשר הזה הוא משהו שאני חושב שהיה צריך להיות כבר ממזמן ועד כמה שההתנהגות שלי הייתה מחפירה, ולא רק אליה - יש בי את החלק הזה שחושב שאם לא הייתי מתנהג ככה, אולי לא היינו ביחד היום. אבל היום אני חי עם מחשבות אחרות, היום אני חי כבן אדם שונה. אני לא השתנתי, אני פשוט אחר.

כל זה שוב מביא אותי לאותה הנקודה, דברים קורים לטובה ועם סיבה. אני מאמין בה, בקשר ובאהבה ואם היא גם מאמינה בי, בקשר ובאהבה - השמיים הם לא הגבול. ואם כל הקשר הזה טעות, אז זאת הטעות שלי ושלה. כיף לנו וטוב לנו עכשיו, אז תנו לנו לחיות בשקט ובשלום. אם הכל יתברר כטעות, אז תנו לנו לפחות כרגע להנות - אחר כך לדפוק חשבון. למה צריך לתת לנו את אותו היחס כמו שנותנים לאסירים? יש לנו זכויות כמו לכל אחד אחר. אנחנו אסירים רק כשזה מדובר בכלא שהוא האהבה והקשר שלנו, שזה הכלא שהכי כיף להיות אסיר בו.

יש בי חלק שמבין שזה מדאגה ומרצון לא לראות אף אחד מאיתנו פגוע, אבל זה לא פסיכומטרי - לא מתכוננים איזה חודשיים לפני בשביל בחינה עצמה, אלא פשוט חיים את הרגע. אנחנו כרגע לא פגועים ולרוב הדברים שאתם אומרים הם הדברים שפוגעים ולא הקשר. אני מבין עד כמה שזה אולי כיף לפתוח שולחן הימורים של “כמה זמן נחזיק ביחד”, אבל צריך להבין שהקשר שלנו הוא לא מרוץ סוסים, זה האושר שלנו שאתם מתערבים עליו ורוצים להשיג את ה”אמרתי לך” הרגעי הזה שיעשה פלאות לאגו שלכם. אם כרגע טוב לשנינו והקשר צומח ופורח, מה זה עושה לכם רע? תנו לחיות בשקט.

טוב למות בעד אהבתנו. (סתם נו, למה למות? לאהוב זה טוב)
שמו(א)ל.

Nov06

+

סיבובז // ילד הירח 2008

יש לבלוג עיצוב חדש ונחמד הרבה יותר לפי דעתי, אני ממש אוהב אותו.
אני מצטער שהפוסט הזה הוא רק 2 שורות, פשוט חיים מוצפים - בהמשך היום או אפילו מחר אכתוב פוסט גדול על כל ההתרחשויות בחיי לאחרונה.

עד הפוסט הבא,
שמו(א)ל.

Oct11

+

בן אדם שלישי גלידה?

אז הנה, יכול להיות שעוד בן אדם ילך לי בעקבות המחלה הזאת.. ודווקא הוא, מכל האנשים בעולם! הרי אין איזה מעל למיליארד אנשים בעולם הזה, דווקא אותו?
בע… אנוכי מצידי, אבל זה סתם כי עוד לא עיכלתי.

יהיה אחלה, פשוט יהיה אחלה :/