Aug08

א אב אבי אביב גפן // אתה האור בחיי.

אז הייתי אתמול בכפר המוזיקה של קוקה קולה והיה מר - מתוק.
מתוק - ראיתי ואמרתי שלום לרונה קינן, קיבלתי חיבוק ו’היי’ מנינט טייב ולחיצת יד גברית-מסורתית מאביב גפן. בכלל ההופעה של אביב גפן הייתה מעולה. כשהוא ניגן רק מספר תווים מתוך שיר וכל הקהל התחיל לשיר לפני שאביב בכלל פתח את הפה - זה היה באמת מחשמל. הופעה אדירה ומדהימה.
מר - חצי וחצי. הייתי עם באני באזור הנכים והיינו שם ופשוט לראות את כל האנשים האלה שלא מגיע להם את זה, זה פשוט היה עצוב וכואב.. אבל דיברתי עם כמה אנשים שם וכולם ממש ממש אנשים טובים, חמודים ומתוקים. והחצי השני אלו כבר סיבות אישיות, אבל זה מדהים עד כמה רחוק אפשר להרגיש לב פועם בכאב ובכעס.

רק לאחרונה הבנתי עד כמה לא נכון בצורה בסיסית המשפט הקבוע שלי של “אם מיליארדים סינים אומרים שאתה שתוי, שב לנוח.” - בהקשר הזה, הוא בהחלט נכון והכל, אבל לא לכל דבר. כי זה שמיליארד סינים אומרים, לא אומר שמיליארד סינים יודעים. וזה ממש לא אומר שמיליארד סינים יגידו דברים שהם לטובתך או בעדך. גם סינים הם אנשים - וגם הם טועים, קורה.

“רציתי להגיד לך
שבכל מקום
את איתי בליבי
לא הספקתי לומר לך שלום

שירי לי
שיר עצוב
רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך

תודה שנתת לי להיות
מה שבא לי
ואיך לפעמים את ראית
איך כאב לי”
(שיר עצוב - אביב גפן)

יהיה טוב,
שמואל.